רישיון יצרן למטבחי קייטרינג

בניגוד למסעדות רגילות, הנדרשות להחזיק ברישיון עסק בלבד על מנת לפעול כחוק, מפעלי קייטרינג נדרשים בנוסף לרישיון העסק, לקבל גם רישיון יצרן ממחלקת שירות המזון ובריאות הסביבה במשרד הבריאות. למה ככה? בעיקר משום שיכולת הייצור במטבח קייטרינג גדולה מיכולת הבישול במסעדות, ומכאן יוצא כי הסכנה להרעלת מזון המגיע ממפעל קייטרינג גדולה בהיקפה מהסכנה לאותה הרעלה במסעדה או בית קפה.
סיבה חשובה נוספת היא שמטבחי קייטרינג, מטבעם, מוציאים את כל התוצרת לצריכה בחוץ: למסעדות ומזנונים המוכרים אוכל מוכן, אולמות אירועים, מסיבות פרטיות וכו', ולכן נדרש פיקוח ונהלי עבודה מחמירים שיבטיחו את איכות התוצרת לא רק בשלבים בהם המזון עדיין בתחומי מפעל הקייטרינג (אחסנת חומרי גלם, בישול, אריזת תוצר מוגמר), אלא גם לאחר שהמזון עוזב את תחומי המפעל (שינוע בקירור/חימום, טיפול במטבח הקצה הקולט את המזון עד הגשתו לסועד).
לתכנון המטבח חשיבות מכרעת משום שתכנון לקוי יוביל בהכרח להיווצרות זיהום צולב ולכן מחלקות בריאות הסביבה ושירות המזון במשרד הבריאות קבעו נהלים ותנאים מחמירים שמפעל הקייטרינג חייב לעמוד בהם בכדי שיוכל לקבל רישיון עסק ורישיון יצרן וכך יפעל באופן תקין ובטוח.
רישוי עסק ויצרן של מפעל קייטרינג יתקבל רק לאחר שיקבל המפעל את האישורים הנדרשים ממשרד הבריאות, מחלקת הנדסה, איכות הסביבה, שירותי הכבאות וההצלה ומחלקת רישוי עסקים ברשות המוניציפלית בה פועל העסק, לאחר שיעבור את הביקורות הקפדניות שיערכו כל הגורמים הנ"ל בעסק. מפעלי קייטרינג גדולים יתבקשו אף להגיש תכנית בטיחות לאישור שירותי הכבאות וההצלה.

בשורות הבאות עלינו לטובה, ננסה לאפיין את הדרישות להוצאת רישוי עסק ויצרן למטבחי קייטרינג. כאן המקום לציין כי לכל עסק נדרש תכנון המותאם למבנה ולתחום הייצור ואופי העבודה המתנהלת בו, מה שמצריך שימת לב לכל פרט ותכנון מוקפד מא' ועד ת'.
אז נתחיל:

גודל המפעל ודרישות הנדסיות

חלוקת המפעל לפונקציות ותהליכי עבודה נדרשים

איך מתחילים בתהליך?

א.ב. עסקים מייעצים לבעלי הקייטרינג העתידי כבר משלב בחירת הנכס ובוחנים באופן כולל את התאמת הנכס למפעל הרצוי, כאן נכנסים שיקולים של מיקום העסק, האם העסק ממוקם באיזור בו קל לקבל סחורה ולהוציא אוכל מוכן? מצב המבנה- כמה יצטרך להשקיע בעל המפעל כדי להתאים את המבנה? בעיות עתידיות בהליכי רישוי העסק ועוד ועוד... ברגע שמחליטים שהמבנה הנבחר ראוי מכל הבחינות, מתחילים בעבודת התכנון ע"פ השלבים הבאים: -מדידת המבנה והתייחסות כוללת לסביבתו ולדרכי הגישה. -תכנון המפעל על חדריו, מעבריו, איזורי השירות, תכנון זרימת העבודה-קבלת חומרי גלם, טיפול ראשוני, טיפול בתהליך, טיפול תרמי, אחסון לאחר טיפול תרמי, אריזה והוצאת המזון. -תכנון אינסטלציה ע"י מהנדס אינסטלציה כנדרש.
-עריכת תכנית (גרמושקה) המפעל המיועד, לרבות תכנית העמדה, טבלת שטחים, תרשים סביבה בקנ"מ 1:1250, תרשים מגרש בקנ"מ 1:250 ושני חתכים.
-עריכת פרשה טכנית: מעין ספרון המפרט ומתאר את אופי המפעל, אופן קבלת חומרי הגלם המצויים בו (לרבות פירוט סוגים וכמויות), התוצר המוגמר שלנו (כל המזון המוכן), תהליכי עבודה ועוד ועוד ועוד... -הגשת התכניות והפרשה הטכנית למשרד הבריאות לקבלת חוות דעת מקדמית משירות המזון והמחלקה לבריאות הסביבה. - לאחר קבלת אישור מקדמי ממשרד הבריאות ניתן להתחיל בעבודות השיפוץ והקמת המפעל.

-סמוך למועד פתיחת המפעל, נגיש את כל החומר למחלקת רישוי עסקים ברשות בה פועל הקייטרינג ונתחיל בהליך רישוי העסק וקבלת רישיון היצרן. -בזאת לא תמה עבודתנו: א.ב.עסקים מלווים אותך בכל הליכי הרישוי מול כל הגורמים העירוניים והממשלתיים.

מעוניינים לקבל מידע נוסף לגבי רישיון עסק ויצרן למטבחי קייטרינג?
מצאתם מקום פוטנציאלי ואתם רוצים לדעת אם אפשר את המפעל שחלמתם עליו? צרו אתנו קשר ונשמח לעזור!