7 טיפים חשובים לבחירת מבנה מתאים לרישיון יצרן:

הקדמה

בשנים האחרונות חל גידול רב בהקמת מפעלי מזון קטנים חדשים, וכפועל יוצא: גידול בכמות הבקשות לרישיון יצרן לעסקים הנ"ל.

התפתחות האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט, הביאה לכך שאנשים פרטיים שעסקו בייצור מזון ביתי כתחביב, גילו שהמוצרים שלהם בעלי פוטנציאל מכירה גבוה מעצם העובדה שעם הזמן התווספו להם עוקבים שהפכו ללקוחות שמזמינים קינוחים, מאפים, תבשילים, פיצוחים ועוד

יחד עם ההצלחה, הגיעו המחשבות והצורך להפוך את התחביב לעיסוק עיקרי, אך המעבר מתחביב למקצוע כרוך בקבלת רישיון יצרן וכבר בבירורים הראשוניים מבינים היצרנים הביתיים שמדובר במלאכה לא פשוטה בכלל.

הפרמטר הכי חשוב להצלחת העסק בקבלת רישיון יצרן הוא בחירת מבנה שמאפשר תכנון ראוי העונה על דרישות משרד הבריאות. בחירה נכונה תמקם את בעלי המפעל בנקודת פתיחה טובה בכל הקשור לרישוי העסק, ומכאן: בסיכויי ההצלחה של המפעל לעבוד ולהתקיים שנים רבות.

מאמר זה מרכז 7 נושאים עיקריים המצריכים בחינה מעמיקה בדרך לחתימת חוזה לנכס שישמש מפעל ייצור מזון, והוא מותאם ספציפית ליצרנים קטנים בשטח של 150מ"ר -500 מ"ר בתחומי הקייטרינג, מאפיות, קונדיטוריות, קלייה ואריזת פיצוחים ומפעלי ייצור שוקולד, אך רובו נכון ומדוייק גם למפעלים יצרניים בתחומים אחרים ובגדלים שונים.

1.מיקום המפעל:

מיקום גיאוגרפי:

בסופו של דבר, המפעל הוא מקום העבודה של בעל המפעל, ולכן חשוב לבחור מבנה במיקום כזה שלא ישרוף לבעל העסק יותר מ-40 דקות נסיעה מהבית למפעל ולהיפך.

אך יחד עם זאת, יש לבחור מיקום שלוקח בחשבון גם את קהל היעד. לדוגמא: בעלים עתידי של קונדיטוריה שגר בראש פינה ומתכנן למכור קינוחים בעיקר למסעדות, בתי מלון ואולמות אירועים בתל אביב, כדאי שיחפש נכס להקמת המפעל באיזור התעשייה פתח תקווה ובכך יבטיח אספקה שוטפת של המוצר ללקוחותיו.

איך מיישבים את הסתירה בין הנתונים? במקרים רבים יעדיף בעל המפעל לרדוף אחר החלום ולהעתיק את מקום מגוריו לאיזור הפעילות הרצויה.

חושבים על הקמת מפעל מזון קטן והפעלתו בשלט רחוק? קחו המלצה מנסיון: תישארו בבית ואל תעשו את הצעד הזה. זה פשוט אף פעם לא עובד.

מיקום בתוך איזור התעשייה:

מפעל יצרני נדרש מטבעו לאפשר פעילות ענפה של קבלת חומר גלם לייצור מהספקים השונים, ולא פחות חשוב: יכולת מקסימלית להוצאת התוצר המוגמר והארוז, ושילוחו ללקוח הקצה.

לכן חשוב לתת דגש על בדיקת הנגישות למפעל: האם כביש הגישה בעל נתיב אחד בלבד? במקרה כזה, יגלה בעל העסק מהר מאוד שיש לו "שותפים" לא צפויים, וכל הגעה למפעל וממנו החוצה כרוכה בהמתנה ארוכה לספקים אחרים ש"רק מורידים שניה סחורה וזזים", במקביל ובאותה מידה, יהפוך בעל המפעל שעליו אנחנו מדברים לשותף בלתי צפוי ליצרנים האחרים באותו איזור.

כמו כן, לעיתים כדאי לבחור נכס שנמצא בפאתי איזור התעשיה ולא במרכזו, בכדי לאפשר הגעה נוחה הכרוכה במינימום זמן שהייה בפקקים.

הגופים המאשרים את המפעלים לצורך הפקת רישיון היצרן מטעם משרד הבריאות הם מחלקת שירות המזון והמחלקה לבריאות הסביבה בלשכות הבריאות המחוזיות. הגשת הבקשה ללשכת בריאות מסויימת נקבעת על פי מיקום המפעל המיועד.

2.תשתיות או לא להיות:

מפעלים יצרניים נדרשים בהתקנה ותחזוקה שוטפת של אלמנטים שונים ויקרים.

הציוד,המתקנים, והאמצעים השונים שהמפעל נדרש בהתקנתם, הם תולדה של תקנות משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה ורשות הכבאות הארצית.

מציאת מבנה ששימש בעבר כמפעל ייצור או אריזת מזון שקיימים בו פתרונות אוורור מכני (ונטות) ומערכת מיזוג אויר, תעלות ניקוז, חיבור תקין למפריד שומן, ארובות ומנדפים, גלאי אש ועשן, ספרינקלרים וכו' תחסוך ליזם המון כסף בשלב ההקמה – לעיתים מדובר בסכומים של עשרות אלפי שקלים ואף מעבר לכך.

3.מצב הנכס-בינוי ותחזוקה:

יש לוודא כי הנכס המיועד מתאים לתקנות השונות לקבלת רישיון היצרן ממשרד הבריאות ורישיון העסק למפעל מהרשות המקומית .

שטח המבנה צריך להתאים למהות העסק והיקף העבודה. גובה התקרה המינימלי חייב להיות 2.75 מטר, באיזורי הייצור נדרש  חיפוי קרמיקה היקפי עד לגובה 2 מטר.

 שטח החלונות צריך להוות 2% משטח המפעל בכדי ששחרור העשן הטבעי יתאים לתקנות התכנון והבניה, רצפת המבנה צריכה להיות שלמה ובלי בליטות ואריחים שבורים.

יזם שהולך להקים מפעל ויודע מה הדרישות, צריך לשבת ולערוך תחשיב, לעתים קרובות ימצא שעדיף להכנס למבנה "מדוגם" שעלות השכירות בו גבוהה יחסית, מאשר לקחת נכס ישן, מוזנח ונטול תשתיות חיוניות שעלות השכירות בו זולה יותר…

במקרים רבים עלות השיפוץ זהה או מתקרבת להפרשים בין עלות דמי השכירות בשני נכסים שונים, ויכול להיות אפילו שיהיה לבעל המפעל יותר קל להסתדר עם השכירות היקרה יותר משום שהיא מתפרשת על שנים ועליו לשלם במצב שבו המפעל כבר מייצר ומכניס כסף.

4.רואים רחוק רואים שקוף:

רוב היצרנים הקטנים נולדו דווקא בבתים. חובב קמח שהתחיל להשתעשע עם בצקים ולאפות בבית, בהתחלה שלח טעימות לשכנים ולחברים, בהמשך צבר קהל לקוחות קבוע, ראה כי טוב המוצר, הבין שעליו לגדול והחליט ללכת על מהלך שימקם אותו ברשימת היצרנים המורשים במשרד הבריאות.

בשלב תכנון המפעל, יש לדעת כי היקף הייצור, הן מבחינת כמות המוצרים והן מבחינת מספר סוגי המוצרים, שמעריך היזם היום, שונה מהיקף הייצור העתידי. בכדי להמנע מהתענוג של הקמת מפעל חדש וגדול יותר בעוד 5 שנים, יש לנסות ולהעריך מה יהיה היקף הייצור בעוד 10 שנים ולבחור נכס שמאפשר זאת.

מתכנן מפעלים מנוסה שמורגל בליווי עסקים לקבלת רישיון יצרן, יידע להנחות את היזם ולכוון אותו לבחירת נכס שיספק לו יכולת ייצור לתקופה של 10 שנים לפחות.

5.בעל בית או נעל בית?

 הקמת מפעל יצרני היא התחייבות ארוכת טווח ותענוג יקר מאוד, כדאי מאוד לברר עם מי אתם נכנסים לחופה ב10 השנים הקרובות.

לשם כך כדאי לברר איזה עסקים פעלו במבנה בעבר, ובלי להתבייש להרים טלפון לבעלי העסקים הקודמים, ולבעלי עסקים שכנים, ולברר איתם לגבי ההתנהלות שוכר-משכיר במקום. מומלץ לבדוק לפחות עם 3 בעלי עסקים קודמים כדי לקבל תמונה ברורה אודות בעל הנכס. תחלופה גבוהה במבני תעשיית מזון, מעידה בסבירות גבוהה על בעיות התנהלות שוכר-משכיר, או בעיות תשתית המונעות קבלת רישיון יצרן ורישיון עסק.

מעבר לכך, כמו בכל דבר אחר בחיים, צריך להקשיב לתחושות הבטן. בעל נכס שכבר בשלב המו"מ מתגלה כטיפוס עקשן וקשה, שמתמקח על כל יום של גרייס וכו', כנראה יהיה קשה גם בעתיד. קיימים המון מקרים בהם הכל היה בסדר עם הנכס אבל המפעל נאלץ להתפנות רק בגלל יחסים לא תקינים עם המשכיר. חשוב מאוד לתת על כך את הדעת.

6.הנאים השכנים בעיניך?

הגעתם להתרשם ממבנה פוטנציאלי להקמת מפעל המזון העתידי שלכם?

אל תתביישו לדפוק על דלתות המפעלים הסמוכים הפועלים במבנה שבו אתם מתעניינים, ואף במבנים סמוכים בסביבת המפעל.

כמות המידע שתוכלו לדלות בשיחה על כוס קפה עם בעלי מפעלים שכן לא תסולא בפז. אחרי מספר דקות שיחה תצאו הרבה יותר חכמים ותשמעו פרטים שאף מתווך או בעל נכס לא ימסור לכם: היסטוריית שוכרים במבנה, בעיות תפעוליות, הנדסיות או אחרות שהיו לאורך השנים ואיך הן נפתרו (אם בכלל), קשיים של שוכרי עבר בקבלת רישיון יצרן ורישיון עסק, בעיות גישה, קושי בפריקה וטעינה ועוד ועוד…

כמובן שלא הכל שחור, השכנים הנאים יוכלו בוודאי לספר לכם גם על היתרונות היחסיים שבמבנה בו אתם מתעניינים, ואפשרויות שיתופי פעולה בין היצרנים השכנים.

7.היה זהיר אך מהיר!

הסיטואציה:

למרבה הצער, קיים מחסור גדול במספר הנכסים לתעשייה בישראל. מדובר בנכסים מבוקשים מאוד בהם רב הביקוש על ההיצע, המאופיינים בתחלופה נמוכה מאוד, ולכן כל נכס תעשייתי ראוי, שמוצע להשכרה או למכירה, נחטף במהירות גבוהה.

הדילמה:

נתון זה, מעמיד את היזם במלכוד:
מצד אחד – עליו להיות זריז, לשכנע את בעל הנכס שכדאי לו לבחור בו כדייר בנכס.
ומצד שני – פזיזות יתר של היזם עלולה לגרום לו להיות חתום על חוזה בנכס שלא מאפשר לו להקים בו את המפעל מאלף ואחת סיבות אפשריות.

הפיתרון:

הדרך המיטבית בה מומלץ ליזם להתקדם בכדי לקבל החלטה מושכלת שתוביל לחתימת חוזה תוך צמצום סיכונים משמעותי היא פנייה למשרד אדריכלות המנוסה בתכנון, הגשה וליווי פרוייקטים לקבלת רישיון יצרן ורישיון עסק למפעלים.

איש מקצוע, הבקיא בדרישות משרד הבריאות לרישיון יצרן, ועובד בשוטף מול מחלקת רישוי עסקים בעיר בה שוכן המפעל המיועד, יוכל לבצע בדיקת היתכנות עקרונית לגבי הנכס הספציפי, ברמת דיוק גבוהה ובזמן קצר משמעותית ביחס ליזם שמעוניין לבצע את הבדיקות בעצמו.

יתרון נוסף וחשוב ביותר – הגעת היזם לפגישה ראשונה או שניה כשהוא מלווה באיש מקצוע לתכנון מפעלים, בהכרח תיצור רושם חיובי על בעל הנכס שיבין שעומד מולו שוכר פוטנציאלי שמבין עסקים ומתנהל עניינית.

שימו את עצמכם לרגע בנעליו של הבעל הנכס: האם הייתם נוטים להשכיר ליצרן שבודק את הנכס שלכם ברצינות על כל הכרוך בכך?

ברור שתעדיפו אחד כזה שמשדר רצינות לעומת 20 המתעניינים שקדמו לו וניסו להכנס למו"מ על גובה השכירות עוד לפני שהגיעו וראו את הנכס.

עלות בדיקת ההיתכנות הראשונית זניחה ביותר במונחים של עלות הקמת מפעל מזון יצרני בישראל, והתועלת שבה כה רבה מכל הבחינות, עד כי ניתן להמליץ בלב שלם : אל תחסכו בשירות הזה ואל תוותרו עליו בשום אופן.

סיכום:

"סוף מעשה במחשבה תחילה":

הקמת מפעל יצרני מתפקד, שוקק חיים ורווחי, מתחילה בתכנון יסודי עוד בשלב ההתחלתי שבו חוזה השכירות טרם נחתם.

מומלץ לקבל ליווי מלא של איש מקצוע שתכנן מפעל מזון או 2, יודע לזהות נכסים פוטנציאלים ויודע להציג תכנון כלכלי עם המנעות מקסימלית מהתקנת מערכות יקרות, ורכישת ציוד שלא באמת נדרש ככל האפשר, ויחד עם זאת לשמור על רמות גבוהות של בטיחות מזון כנדרש ממפעל מזון.

מרגישים שהקריאה העשירה את הידע שלכם בתחום? מוזמנים לקרוא גם על:

רישיון יצרן זה א.ב.עסקים:

אנו ב- א.ב. עסקים, מודעים היטב לצד הכלכלי, לכן נשקיע המון מחשבה ונרתום את כל הניסיון המקצועי על מנת שלא לתכנן במפעל מערכות יקרות שאינן חיוניות לתהליך הייצור, ובכך נחסוך ממון רב לבעל המפעל.

יש לכם שאלה בנושא רישיון יצרן, רישוי עסקים מכל סוג, תכנון מפעלי מזון או בנושאים נוספים? צרו אתנו קשר ונשמח לעזור!

מאמר זה הינו מאמר אינפורמטיבי המוגש כשירות לציבור בעלי המפעלים טעוני רישיון יצרן, ובעיקר ליזמים העושים את הצעד הראשון בתחום. המאמר נכתב ע"י יוסי שרף, בעלי משרד א.ב.עסקים, ואין לראות בו משום יעוץ משפטי, אדריכלי או אחר. באחריות בעלי העסקים לדאוג לתכנון העסק ע"פ חוק רישוי עסקים , הוראות צו רישוי עסקים, חוק התכנון והבניה ושאר התקנות וההוראות הקבועות בחוקי מדינת ישראל.